קצת היסטוריה
לידתה של בורסה, צמיחתה של תעשייה
אפשר לומר, שהבורסה הישראלית לאבני חן ויהלומים נולדה על כוס קפה. היה זה בשנות השישים, בבית הקפה לנצ'נר בתל אביב, שם נהגו להיפגש סוחרים באבני חן כדי לדון בעסקים ובעניינים אחרים, וכדי לקנות ולמכור אבני חן.
הקבוצה מנתה לא יותר מ-15 חברים, שעסקו בעיקר בסחר באבנים זולות כמו אבני אילת. אולם, קהילת העוסקים באבני חן הצטיינה ברוח היזמות. כבר בשלב מוקדם למדיי זיהתה, שהקרבה לבורסת היהלומים הישראלית הגדלה במהירות היא הזדמנות להתפתחות ומאגר למומחיות טכנולוגית.
במשך מאות שנים השתנה מעט מאוד בשיטות העיבוד והסחר הנהוגות בתעשיית אבני החן בעולם. השיטות והטכנולוגיות שפותחו בענף אבני החן הישראלי שינו לחלוטין הן את המפעלים לייצור אבני החן והן את הסחר בהן.
לא ניתן להפריד בין התפתחות הסחר באבני חן לבין צמיחתה של התעשייה, בעיקר משום שרבים מהסוחרים הראשונים באבני חן בישראל היו גם ראשוני היצרנים.
ראשיתו של ייצור אבני החן בישראל בשנות השישים המוקדמות, כאשר הקימה הממשלה מלטשות אחדות במגמה לייצר מקורות תעסוקה. אולם, לקראת סוף העשור כבר היה מגזר הייצור בידיים פרטיות בלבד.
מכרעת הייתה ההחלטה שקיבלה ב-1969 קבוצה של יצרנים לפתח טכנולוגיה מתקדמת לעיבוד אמרלד. זמן קצר לאחר מכן התגלה בזמביה מקור חדש של אמרלדים, וישראל הפכה למרכז חשוב ביותר לייצור ושיווק אמרלדים.
התבוננות בסטטיסטיקה הממשלתית מאפשרת לראות עד כמה הייתה מהירה ההתפתחות של ענף אבני החן. אם ב-1958 עמד יצוא אבני החן מישראל על 5,489 דולרים, ב-1968 צמח היצוא ל-697,385 דולר וב-1972 כבר הגיע ל-3.18 מיליון דולר.
עם התפתחות ענף אבני החן לא ניתן היה להמשיך לנהל את העסקים מקפה לנצ'נר. ב-3.10.1973 נוסדה הבורסה הישראלית לאבני חן, וחודשים אחדים לאחר מכן הועתקה הפעילות למשכנה הראשון של הבורסה ברחוב הרקון ברמת גן, בסמוך לבורסת היהלומים הישראלית.
לארגונה של הפעילות במסגרת של בורסה הייתה השפעה מיידית וחיובית על ההתפתחות העסקית. ב-1975 הוקמה המעבדה הגמולוגית הישראלית הראשונה לאבני חן ונוסד בית ספר לגמולוגיה.
ב-1978 עמד יצוא אבני החן מישראל על סך של 21.4 מיליון דולר בשנה.
ב-1979 רכשה הבורסה הישראלית לאבני חן ויהלומים שטח גדול בבניין 'מכבי' שזה עתה הוקם.
משרדי הבורסה ואולם המסחר עברו לשכון במכלול בנייני בורסת היהלומים. הנוכחות המשותפת של שתי בורסות המתמחות ביהלומים ואבני חן חוללה מהפכה במסחר בזכות יכולתה להציע לקניינים מכל העולם לבצע את כל רכישותיהם תחת קורת גג אחת, במכלול בניינים מאובטח. בורסות אחרות בעולם העתיקו מודל פעילות זה, בעוד מכלול בורסת היהלומים הישראלית ואולם המסחר שלה נותרו מאז ועד היום הגדולים בעולם.ב-1980 התקבלה הבורסה כחברה בפדרציה העולמית של בורסות היהלומים – הארגון הבין לאומי המאגד בורסות ליהלומים ואבני חן מכל העולם. בשנת קבלתה לפדרציה עמד יצוא אבני החן מישראל על סך של 49.4 מיליון דולר.
במהלך השנים התחדדה השפעתה של הבורסה במישור הבין לאומי. ב-1983 הייתה הבורסה הכוח המניע מאחורי כינוסו של הקונגרס הבין לאומי הראשון לאבני חן, שהתכנס בתל אביב בהשתתפות 280 נציגים שהגיעו מ-26 מדינות. כתוצאה מקונגרס זה הוקם הארגון הבין לאומי לאבני חן (ICA), המוכר כיום כארגון הבין לאומי המוביל לאבני חן.
ב-1993 אירחה ישראל את קונגרס ה-ICA. בקונגרס השתתפו כ-300 נציגים מ-30 מדינות. חברי הבורסה הישראלית לאבני חן ויהלומים מילאו בארגון תפקידים מובילים.
למעלה מארבעים שנה חלפו מאז נוסדה הבורסה, ולמעלה מחמישים שנה מאז ייסודו של ענף אבני החן בישראל. כיום, הבורסה הישראלית לאבני חן ויהלומים היא גוף חי ותוסס, עם דור המשך הניצב בחזית העסקים, לצדם של החברים המייסדים. החברים עוסקים ברובם בסחר באבני חן וחלקם בסחר ביהלומים, כשהם מציעים ללקוחות קשת מגוונת ורחבה של סחורות, שכמוה לא ניתן היה להעלות על הדעת לפני כחצי מאה.
נשיאי העבר של הבורסה
דויד ניידיץ ז"ל – נשיא הבורסה בשנים 1977-1973
ראובן צדקיאל – נשיא הבורסה בשנים 1978-1977 / 1987-1985 / 1989
אבי מירום – נשיא כבוד, נשיא הבורסה בשנים 1985-1978 / 1989-1987
פיני פנחסי – נשיא כבוד, נשיא הבורסה בשנים 1995-1989
משה ניסן – נשיא הבורסה בשנים 1999-1995
אבנר צופיוף – נשיא הבורסה בשנים 2002-2000